איך תיקון 13 משתלב עם חוקי פרטיות בינלאומיים

עם ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והגישה הגוברת למידע אישי, יחד עם המודעות הגוברת והחשש מפני המידע האישי שנאגר אצל חברות רבות. קמו בשנים האחרונות חוקים רבים בעולם אשר נועדו להגן על פרטיות המשתמשים ולהבטיח שימוש ראוי במידע שלהם. תקנות כמו ה-GDPR באירופה, CCPA בקליפורניה, ו-HIPAA בארה"ב מעניקות למשתמשים זכויות נרחבות בנוגע למידע שלהם. בדומה להם, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שעבר באוגוסט 2024 ויכנס לתוקפו באוגוסט 2025,גם הוא שמטרתו לשמור על פרטיות אזרחי המדינה ולאפשר ציות יעיל לחוקי הגנת הפרטיות. פוסט זה יסקור בקצרה כמה מהתקנות המרכזיות בעולם וישווה בין תיקון 13 לחוקים אלו, תוך הדגשת הדמיון והשוני.

סקירה קצרה על תקנות פרטיות בינלאומיות

GDPR (General Data Protection Regulation)

ה-GDPR הוא אחד מהחוקים הידועים ביותר בעולם בתחום הגנת הפרטיות, ונכנס לתוקף בשנת 2018 על ידי האיחוד האירופי. מטרתו העיקרית היא להעניק לאזרחי האיחוד שליטה טובה יותר במידע האישי שלהם ולהבטיח עיבוד בטוח של נתונים על ידי חברות.

• אזור: האיחוד האירופי.
• למי הוא חל: כל ארגון שמעבד מידע של אזרחי האיחוד האירופי, כולל חברות מחוץ לאיחוד.
• עקרונות מרכזיים: ה-GDPR מחייב כל ארגון לקבל הסכמת המשתמש, להבטיח גישה למידע, לאפשר את העברת הנתונים (Data Portability), וכן מתיר למשתמשים לדרוש מחיקה של מידע במקרים מסוימים (הזכות להישכח).

CCPA (California Consumer Privacy Act)

ה-CCPA נחקק בשנת 2018 ונחשב לאחת מהחקיקות המחמירות ביותר בארה"ב. החוק נועד להגן על תושבי קליפורניה על ידי מתן זכויות נרחבות בקשר למידע האישי שלהם ולמנוע ניצול בלתי מורשה של נתוני המשתמשים.

• אזור: קליפורניה, ארה"ב.
• למי הוא חל: חברות המעבדות נתונים אישיים של תושבי קליפורניה, לרבות חברות מחוץ לארה"ב, במידה והן עומדות בתנאי סף מסוימים (כגון היקף הכנסות או נפח נתונים).
• עקרונות מרכזיים: CCPA מעניק לתושבים את הזכות לדעת איזה מידע נאסף עליהם, לבקש את מחיקתו, ולסרב למכירת המידע לצדדים שלישיים.

HIPAA (Health Insurance Portability and Accountability Act)

ה-HIPAA נחקק בשנת 1996 במטרה לשמור על פרטיות המידע הרפואי בארה"ב. החוק מחייב גופים בתחום הבריאות לשמור על פרטיות המטופלים ולהבטיח שמידע רפואי לא ידלוף ללא הסכמה מפורשת של המטופל.

• אזור: ארה"ב.
• למי הוא חל: גופים בתחום הבריאות, ביטוחי בריאות ונותני שירותים רפואיים.
• עקרונות מרכזיים: HIPAA שומר על פרטיות מטופלים ומחייב גופים רפואיים לשמור על סודיות, למנוע חשיפה של מידע רפואי ולוודא הסכמה להעברת מידע כאשר נדרש.

LGPD (Lei Geral de Proteção de Dados)

ה-LGPD, שנחקק בברזיל ונכנס לתוקף ב-2020, מהווה חוק פרטיות חשוב בדרום אמריקה, והוא דומה במידה רבה לעקרונות ה-GDPR האירופי.

• אזור: ברזיל.
• למי הוא חל: כל חברה שמחזיקה מידע אישי של אזרחים ברזילאיים.
• עקרונות מרכזיים: ה-LGPD מתבסס על עקרונות ה-GDPR, וכולל דרישות למחיקת מידע, הגנה על פרטיות, והבטחת זכויות משתמשים.

PIPEDA (Personal Information Protection and Electronic Documents Act)

ה-PIPEDA נחקק בקנדה בשנת 2000, והוא חל על עסקים פרטיים במדינה המחזיקים במידע אישי של לקוחות.

• אזור: קנדה.
• למי הוא חל: עסקים בקנדה שמחזיקים מידע אישי על לקוחות, כולל גופים בין-לאומיים הפעילים במדינה.
• עקרונות מרכזיים: PIPEDA מחייב שקיפות מול המשתמשים, אבטחת מידע ושמירה על זכויותיהם בנוגע למידע האישי שלהם.

השוואה בין תיקון 13 לחוקים בין-לאומיים

השוואת זכויות משתמשים

• זכות לגישה למידע:
  בדומה ל-GDPR ו-CCPA, גם בתיקון 13 קיימת זכות למשתמשים לקבל מידע על הנתונים שנאספו עליהם. על ארגונים לספק מידע על אופן השימוש והאחסון של המידע, במיוחד אם מדובר בנתונים רגישים. לדוגמה, משתמש בישראל יכול לבקש עותק של המידע שלו, תהליך דומה ל-GDPR, אך עשויות להיות דרישות ייחודיות בנוגע לתהליך בקשת המידע בישראל.
• זכות למחיקה ("הזכות להישכח"):
  ה-GDPR מעניק למשתמשים את "הזכות להישכח" במקרים בהם אין יותר צורך במידע למטרה המקורית שלשמה הוא נאסף. תיקון 13 כולל הוראות למחיקת מידע, אם כי הגישה עשויה להיות תלויה בנסיבות מקומיות, כמו תהליכים משפטיים או מדיניות הארגון. בישראל, ייתכן שיידרשו אמצעים נוספים כדי לאפשר מחיקת מידע באופן מהיר ומאובטח.
• זכות לתיקון מידע ולהגבלה על עיבוד:
  כמו ב-GDPR, תיקון 13 מעניק למשתמשים את הזכות לתקן מידע לא מדויק או להגביל את עיבודו במקרים בהם יש בכך צורך. השוואת התהליך בין שני החוקים מראה כי ב-GDPR ישנה דגש חזק על יכולת המשתמש לבקר על המידע שלו, ובישראל נדרשת התאמה להנחיות המקומיות.

דרישות דיווח על פרצות מידע

• דיווח מהיר ומקיף:
  אחד העקרונות המרכזיים של ה-GDPR הוא הדיווח על פרצות מידע תוך 72 שעות לרשויות המתאימות. תיקון 13 דורש גם כן לדווח לרשות להגנת הפרטיות במקרה של פרצה חמורה, וליידע את המשתמשים במידת הצורך. ייתכן שבישראל נדרשים דיווחים נוספים או פרטים מיוחדים הנוגעים לאופן הדיווח.
• מידע רלוונטי לדיווח:
  לפי ה-GDPR וה-CCPA, הדיווח חייב לכלול פרטים על מהות הפרצה, הצעדים שננקטו והדרכים בהן הארגון מתכוון להתמודד עם הפרצה. בתיקון 13, על הארגון לספק מידע מפורט לא רק לרשות אלא גם למשתמשים עצמם, במיוחד אם יש בכך השפעה ישירה עליהם, ומומלץ לעסקים להיערך לכך מראש עם תוכנית תגובה ברורה.

תפקידי ניהול מידע וגישה לנתונים

• ממונה על הגנת הפרטיות (DPO):
  בתיקון 13 קיימת דרישה לתפקיד ממונה על הגנת הפרטיות שמפקח על עמידת הארגון בדרישות החוק. דומה לדרישות ה-GDPR, תפקיד ה-DPO בתיקון 13 נועד להבטיח שמירה על תקני פרטיות מחמירים, אך בתיקון 13 התפקיד מותאם לצרכים וההנחיות בישראל. לדוגמה, נדרש מהממונה לספק ניהול מדויק ולהוות דמות מפתח במניעת פרצות מידע בארגון.
• תפקידי Data Controller ו-Data Processor:
  ב-GDPR קיימת חלוקה ברורה בין תפקידי ה-Data Controller (בקר המידע) וה-Data Processor (מעבד המידע), המסייעת להגדיר אחריות בארגון. בתיקון 13 קיימים תפקידים דומים אך עם הגדרות המותאמות לשוק המקומי, כולל האחריות של כל תפקיד בעיבוד המידע ובאבטחתו. חברות ישראליות עשויות לשלב את תפקיד ה-DPO עם פונקציות נוספות בארגון, אך חשוב להבין כי האחריות על הגנת הפרטיות נשארת בתוקף מול הרגולציה המקומית.

ניהול הסכמת משתמשים לעיבוד נתונים

• הגדרה והסכמה מפורשת:
  בדומה ל-GDPR, גם בתיקון 13 נדרשת הסכמה מפורשת של המשתמש לעיבוד מידע אישי, במיוחד כאשר מדובר בנתונים רגישים כמו מידע רפואי או פיננסי. המידע חייב להינתן בצורה שקופה, והמשתמשים חייבים להבין את מטרות העיבוד. עם זאת, בתיקון 13 ייתכנו פרטים ייחודיים לישראל כמו הגדרות מקומיות של הסכמה בעיבוד נתונים רגישים.
• דרישות הסכמה ב-CCPA לעומת תיקון 13:
  ה-CCPA מאפשר למשתמשים לסרב למכירת מידע אישי לגורמים שלישיים, אך אינו מחייב את המשתמשים לתת הסכמה מפורשת. בתיקון 13, לעומת זאת, הסכמה מפורשת היא תנאי מרכזי לעיבוד מידע אישי, ומדובר באחת הדרישות המחמירות ביותר בעיבוד מידע רגיש.

היבטים פרקטיים לעסקים ישראליים

• צעדים משלימים לתיקון 13 עבור ארגונים העומדים ב-GDPR ו-CCPA:
  ארגונים שכבר עומדים ב-GDPR או ב-CCPA ימצאו שהתהליך לעמידה בתיקון 13 יכול להיות קל יותר בשל הדמיון בחלק מהדרישות. לדוגמה, עסקים שכבר מבצעים תהליכי ניהול מידע מסודרים, הסכמת משתמשים ותיעוד פרצות מידע יוכלו לבנות על מערכות קיימות. עם זאת, ייתכן שיידרשו התאמות נוספות, כמו תיעוד ותפקידי פרטיות המותאמים לרגולציה המקומית ולדרישות הישראליות הספציפיות.

לסיכום

הכרה והבנה של הדרישות בתיקון 13 ובחוקים בין-לאומיים אחרים מעניקים לעסקים את היכולת לנווט בסביבה גלובלית ולשמור על פרטיות המשתמשים. הכרת הדמיון והשוני בין התקנות תסייע לעסקים לפעול באופן חוקי ולשפר את מערך אבטחת המידע שלהם.

אם אתם פועלים בהתאם לחוקי פרטיות בינלאומיים ומעוניינים להיערך גם לתיקון 13, מומלץ להיוועץ במומחה פרטיות לבחינת התאמות ספציפיות.