מבוא לתיקון 13: רקע וצורך
עם ההתקדמות הטכנולוגית והעלייה בשימוש במידע אישי דיגיטלי, עלתה הדחיפות לעדכן את חוקי הפרטיות בישראל. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף בשנת 2024, הוא תגובה לצורך להגן טוב יותר על פרטיות המידע של אזרחי ישראל. החוק נועד להתמודד עם אתגרים כמו פרצות אבטחה ושימוש לא נאות במידע רגיש, ולהביא את ישראל לשורה אחת עם חקיקה בינלאומית מתקדמת כמו ה-GDPR האירופי.
בישראל, כמו בשאר העולם, ניהול נתונים הפך לאחד הנכסים המשמעותיים ביותר. עם זאת, זהו תחום הנתון לאיומי סייבר הולכים וגדלים, מה שהפך את הצורך בשדרוג החקיקה להכרחי.
לקבלת סקירה מעמיקה יותר על השינויים בתיקון 13, קראו את פוסט המבוא שלנו על תיקון 13.
עיקרי השינויים בתיקון 13
הרחבת סמכויות האכיפה
תיקון 13 מרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. לראשונה, ניתנת לה הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים על גופים שמפרים את החוק.
המשמעות עבור עסקים היא שעליהם להיות ערוכים לא רק לבקרות מחמירות יותר, אלא גם להתמודד עם סנקציות משפטיות שעלולות להיות חמורות. בעבר, גופים שהפרו את החוק יכלו לעיתים להימלט עם אזהרות קלות, אך כעת, ההשלכות יכולות להיות קנסות כבדים ואף הגבלות תפעוליות. ארגונים יצטרכו להפעיל בקרות מתקדמות לניהול מידע ולהבטיח שהנהלים שלהם עומדים בחוק כדי להימנע מסיכונים מיותרים.
בנוסף, החובה לדווח על פרצות אבטחה בתוך זמן קצר מעמיסה על עסקים את האחריות לנהל תגובות מהירות לאירועים שונים, דבר המחייב הכנה מוקדמת, הכשרת צוותים, והקמת נהלי תגובה מהירים.
הגדרת מידע רגיש
שינוי מהותי נוסף בחוק הוא הרחבת ההגדרה של "מידע רגיש". התיקון מוסיף את המונח "מידע בעל רגישות מיוחדת", הכולל בין היתר מידע רפואי, גנטי, ומידע על נטייה מינית.
ארגונים המטפלים במידע זה מחויבים ליישם אמצעי הגנה מחמירים, כמו הצפנה, בקרות גישה מחמירות, ודיווח מסודר על כל עיבוד שנעשה במידע.
ההגדרה המורחבת הזו מציבה אתגר בפני ארגונים שמנהלים מידע רגיש באופן יום-יומי. מוסדות רפואיים, חברות טכנולוגיה, ואף רשתות חברתיות שעוסקות במידע כזה יצטרכו להשקיע יותר משאבים ביישום טכנולוגיות אבטחה, ובכך למנוע חשיפה לא חוקית או זליגת נתונים.
חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO)
תיקון 13 מחייב ארגונים רבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO). תפקיד זה, שמוכר גם תחת רגולציות כמו ה-GDPR, דורש מהארגון להחזיק מומחה שיפקח על עמידת הארגון בחוק.
ה-DPO הוא דמות מפתח בתוך הארגון, כאשר האחריות שלו כוללת: פיקוח על נהלי השמירה על פרטיות המידע, ייעוץ משפטי וטכנולוגי לצוותים השונים בארגון, ניהול תלונות או בקשות פרטיות של לקוחות, וטיפול במקרי פרצות אבטחה.
בנוסף, על ה-DPO להבטיח שארגונים עומדים בדרישות החוקיות בכל הנוגע לשקיפות בשימוש במידע אישי, להקים תהליכי ביקורת קבועים על ניהול הנתונים, ולוודא שכל פעולה הנעשית על מידע רגיש נעשית בהתאם למדיניות הפנימית והחוק.
למידע נוסף על תפקיד ה-DPO, קראו את המאמר שלנו על מינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
השפעת השינויים על עסקים וארגונים
השינויים בתיקון 13 משפיעים רבות על עסקים וארגונים. קודם כל, הם מחויבים ליישם מדיניות שמירה על פרטיות ולעדכן את נהלי העבודה שלהם בהתאם לדרישות החדשות. מנהלים ומובילי צוותים צריכים להתייחס לפרטיות כחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה העסקית, ולא רק כהתחייבות רגולטורית.
על ארגונים להקים תוכניות הכשרה לעובדים בתחום אבטחת המידע ולוודא שהנהלים הפנימיים שלהם כוללים בקרות מחמירות יותר, בפרט עבור מידע רגיש.
אחת המשמעויות העיקריות עבור עסקים היא הצורך בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות לניהול ואבטחת מידע – כמו הצפנת נתונים, מערכות בינה מלאכותית לזיהוי איומים, ודיווח אוטומטי בזמן אמת במקרה של חשדות לפרצה. אי עמידה בדרישות החוק החדשות עלולה להוביל לקנסות כבדים ולפגוע במוניטין העסקי של הארגון.
סיכום
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר שלב חדש בהגנה על מידע אישי בישראל. השינויים בחוק מחייבים ארגונים לנקוט אמצעי אבטחה מחמירים יותר, למנות ממונה על הגנת הפרטיות, ולעמוד בדרישות החוק החדשות.
לא בטוחים אם העסק שלכם חייב למנות DPO? או כיצד להתחיל ביישום מדיניות שמירה על פרטיות? נשמח לעזור – פנו אלינו דרך טופס יצירת הקשר שלנו לכל שאלה או מידע נוסף.