תיקון 13 כולל מספר שינויים חשובים, ביניהם הרחבת ההגדרות של מידע אישי, חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) בארגונים מסוימים, והחמרת הענישה על הפרות פרטיות. בנוסף, התיקון כולל כללים חדשים לניהול פרצות אבטחה, תקנות נוקשות יותר על עיבוד מידע רגיש והגנה על פרטיות הנתונים.
למידע נוסף קראו את הפוסט: השינויים המרכזיים שהוכנסו בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות כולל מספר שינויים חשובים, ביניהם הרחבת ההגדרות של מידע אישי, חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) בארגונים מסוימים, והחמרת הענישה על הפרות פרטיות. בנוסף, התיקון כולל כללים חדשים לניהול פרצות אבטחה, תקנות נוקשות יותר על עיבוד מידע רגיש והגנה על פרטיות הנתונים.
למידע נוסף קראו את הפוסט: השינויים המרכזיים שהוכנסו בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל.
עסקים שלא עומדים בדרישות תיקון 13 עלולים להתמודד עם סנקציות כמו קנסות כספיים גבוהים, עיצומים מנהליים, והחמרה בפיקוח הרגולטורי. הקנסות תלויים בחומרת ההפרה ובהיקף הפגיעה במידע האישי של לקוחות. במקרים חמורים, עלול להיגרם נזק למוניטין העסק.
המטרה המרכזית של תיקון 13 היא להגן על המידע האישי של אזרחים ולקוחות ולוודא שעיבוד המידע נעשה בצורה מאובטחת ובכפוף להסכמתם. התיקון מחזק את מעמד הרשות להגנת הפרטיות ומאפשר לה לאכוף את החוק בצורה קפדנית יותר, עם דגש על עמידה בסטנדרטים בינלאומיים כמו GDPR.
כן, תיקון 13 חל גם על אתרי מסחר אלקטרוני. אתרי מכירות שאוספים מידע אישי כמו פרטי לקוחות ופרטי תשלום מחויבים לעמוד בדרישות החוק, לוודא שהמידע נאסף בצורה חוקית ומאובטחת, ולעדכן את מדיניות הפרטיות שלהם בהתאם.
כן, שליחת ניוזלטרים כרוכה בעיבוד מידע אישי כגון כתובות דוא"ל של לקוחות. עסקים ששולחים ניוזלטרים חייבים לוודא שהמשתמשים נתנו את הסכמתם לקבלת המידע, ושעיבוד המידע נעשה בהתאם לתנאי תיקון 13.
לפני כניסת תיקון 13 לתוקף, עסקים חייבים לבדוק את תהליכי עיבוד המידע שלהם, לעדכן את מדיניות הפרטיות שלהם בהתאם לדרישות החוק, ולוודא שהמערכות שלהם עומדות בסטנדרטים החדשים של אבטחת מידע. בנוסף, ארגונים שמחויבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) צריכים למנות אותו בהקדם האפשרי.
תיקון 13 אושר בכנסת באוגוסט 2024 וייכנס לתוקפו באוגוסט 2025. זה נותן לעסקים שנה להתכונן, לעדכן את התהליכים שלהם, ולוודא שהם עומדים בדרישות החדשות. חשוב לנצל את התקופה הזו כדי להיערך באופן מלא לפני שהחוק ייכנס לתוקף.
עסקים שמנהלים מידע אישי בהיקפים גדולים או שמעבדים מידע רגיש, כגון מידע פיננסי או רפואי, מחויבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO). ה-DPO אחראי להבטיח שהארגון עומד בדרישות החוק ושעיבוד המידע נעשה בצורה חוקית ומאובטחת.
DPO אחראי להבטיח שהארגון עומד בדרישות החוק להגנת הפרטיות ושעיבוד המידע מתבצע בצורה מאובטחת, בעוד שה-CISO מתמקד באבטחת המידע עצמו ובהגנה על תשתיות המחשוב מפני התקפות סייבר. שני התפקידים משלימים זה את זה, אך לכל אחד מהם תחומי אחריות שונים.
תיקון 13 מעניק לאזרחים זכויות חדשות בתחום הגנת הפרטיות, כולל הזכות לגישה למידע האישי שנשמר עליהם, הזכות לתקן או למחוק את המידע, והזכות להגביל את עיבוד המידע על פי צרכיהם. התיקון גם מחייב את הארגונים לספק שקיפות מלאה בנוגע לשימוש במידע.
תיקון 13 קובע כללים מחמירים בנוגע לעיבוד נתונים בשיווק דיגיטלי. עסקים צריכים לוודא שכל איסוף ושימוש במידע אישי, כולל עוגיות ומעקב אחרי משתמשים, מתבצע בהסכמה ברורה מהמשתמש. בנוסף, יש לעדכן את מדיניות הפרטיות כדי להבטיח שהעיבוד נעשה בהתאם לתנאים שהוגדרו בחוק.
כן, גם עסקים קטנים ובינוניים מחויבים לעמוד בדרישות תיקון 13 אם הם מעבדים מידע אישי של לקוחות. למרות שההשפעה על עסקים קטנים עשויה להיות פחותה בהשוואה לארגונים גדולים, עדיין יש להם חובה להבטיח עמידה בחוק, במיוחד אם הם עוסקים במידע רגיש.
העברת מידע בינלאומית מתייחסת להעברת נתונים אישיים מחוץ לגבולות ישראל למדינות אחרות. תיקון 13 מחייב שכל העברה כזו תתבצע בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים כמו GDPR, על מנת להבטיח שהמידע האישי מוגן גם כאשר הוא מועבר לחו"ל. אם העסק שלך מעביר מידע מחוץ לישראל, חשוב לוודא שההעברה נעשית לפי כללי החוק החדשים.
פרטיות כברירת מחדל היא עיקרון שנקבע בתיקון 13, המחייב את הארגונים להגדיר את תהליכי עיבוד המידע שלהם כך שההגדרות יהיו כברירת מחדל פרטיות ומוגנות. המשמעות היא שהמשתמשים לא צריכים לשנות הגדרות כדי להגן על פרטיותם – ברירת המחדל היא פרטיות מלאה.
אי-עמידה בתיקון 13 עלולה להוביל לסנקציות חמורות כמו קנסות כבדים, עיצומים מנהליים, והחמרת הפיקוח על העסק מצד הרשויות. בנוסף, אי-עמידה עלולה לפגוע במוניטין של העסק ולגרום לאובדן אמון מצד הלקוחות, במיוחד אם מדובר במידע אישי רגיש שנפגע.
תחת תיקון 13, מידע רגיש כולל נתונים אישיים כמו מצב בריאותי, מידע גנטי, נטייה מינית, פרטי אשראי ומידע פיננסי, ופרטים ביומטריים. מידע זה דורש הגנה מחמירה יותר בהשוואה למידע אישי רגיל, בהתאם לדרישות החוק.